כובעים

כובעים בכל הסגנונות ובכל  הצורות והצבעים, אינסוף כובעים ססגוניים כשכל כובע מספר סיפור אחר, כל הכובעים שרק יכולתי לדמיין, מצאתי באחד מטיולי בארצות רחוקות, בחנות קטנה ומוזרה, חנות כובעים.

נמשכתי אל תוך החנות הזו כבמטה קסם, ועברתי במבטי על כל הכובעים שהיו תלויים בחנות, כל כובע רציתי למדוד, אבל לא העזתי לעשות זאת, היו מספר כובעים שהייתי חייבת לחוש באצבעותי ולגעת בהם, לבדוק ממה הם עשויים לחוש את הרכות או את החיספוס שלהם.

כובעים היסטוריים משנות העשרים והשלושים, כובעיים של גבירות נכבדות, עם נוצות וסרטי סאאטן, עם רשת שמסתירה את העיניים, כובעים רחבי שוליים בצורות שונות עם קישוטים ובצבעים שונים. מדהים כמה אותנטי הכל, אפשר ממש לעבור אחורה בזמן, לחבוש את הכובע על הראש ולהיות לכמה רגעים אותה ליידי עם כובע ושמלה בארמון מפואר אי שם. לכל כובע סיפור משלו, כל כובע מתקופה שונה ומארץ אחרת. כובעים של עמים שונים שהם חלק מתלבושת מסורתית, לכל עם או ארץ הכובע שלה, כל הכובעים של כל הרצות מסודרים יחד על קיר אחד גדול, ומשורטטים כמו דגלי ה עולם ויוצרים יחד מניפת כובעים מרהיבה שמלמדת לא מעט על העולם שלנו, על התרבויות השונות, כל כך הרבה דברים ניתן ללמוד מכובע.

כובעים גבריים של שריפים, של קאובויים, כובעים של בעלי מקצוע שונים, כובעים של חיילים, שהם חלק ממדים צבאיים. אין סוף כובעים. כל כובע עשוי מחומרים שונים, מבדים שונים או מעור, לכל כובע יש גם ריח משלו, כל כך הרבה חושים פועלים בבת אחת בחנות הכובעים המוזרה והקטנה הזו, המראות, המגע, הריחות והצלילים שבדמיון כולם מעבירים יחדיו חוויה יוצאת דופן שמעולם לא חוויתי כמו אז בביקור האגבי הזה בחנות הכובעים.

שנים אחר כך כשניסיתי לשחזר את מיקומה של חנות הכובעים ולחפשה , לא מצאתי שום זכר, אולי היה זה בגדר חלום, אולי היא נסגרה, הכל יכול להיות… אבל מאז אני חולמת על חנות הכובעים ממש כמו לאה גולדברג בביפור הקסום שזכור לי עוד מילדותי, "כל הימים כל הימים חולמת אני על כובע קסמים…"